תכנון פרמקלצ'ר

כמה מילים על תכנון פרמקלצ'רתכנון בר קיימא

תכנון פרמקלצ'ר הוא תכנון הנולד מתוך הקשבה, התבוננות ולימוד צרכי המקום והמאפיינים הייחודים לו.
אנו לוקחים את כל המרכיבים המצויים והרצויים במקום:

טבעיים כגון- צמחיה, מים, שמש, אדמה

אנושייםמיהם האנשים, מהם הצרכים והמגבלות שלהם, דפוסי החיים
כל מרכיב ממוקם כך שלבסוף נוצרת לנו מערכת יציבה ופורייה, הנתמכת ותומכת במרכיביה עצמאית ומקיימת את עצמה.

שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של האדם, להשתמש במשאבים מקומיים ומתחדשים, לראות בכל בעיה אתגר ופתח לפתרון פורה, ולפתח כלכלות מקומיות מקיימות ויציבות.

מאיפה המושג "פרמקלצ'ר הגיע?

בשנות ה- 70, ביל מוליסון ודיוויד הולמגרן אקולוגים אוסטרלים, החלו להתבונן על יחסי הגומלין והקשרים בין מרכיבים הקיימים במערכות טבעיות לעומת  השימוש המופרז וניצול המשאבים הקיימים במערכות "אנוש" והבינו שאם נמשיך לחיות כך, עתידנו לא "ורוד".

יחד הם יצרו שיטת תכנון שבמקור הוגדרה כ"שיטה לתכנון נוף אשר מזהה ומחקה את הדפוסים ויחסי הגומלין הקיימים בטבע, תוך כדי השגת תנובה של מזון ואנרגיה שיוכלו לספק צרכים לקהילות מקומיות".

בשנות ה 80, שיטת התכנון פרמקלצ'ר החלה לתפוס תאוצה ושימשה בעיקר עבור תכנון שטחים חקלאים בקנה מידה גדול.

המילהPermaculture  מורכבת משתי מילים:Permanent  Agriculture

חקלאות קבועה, מקיימת, המאפשרת גידול מזון לאורך זמן ללא ניצול והרס של משאבי הטבע עד תום.
בתוך המילה agriculture, קיימת המילה – "culture" תרבות, כלומר בהסתכלות על תמונה רחבה יותר עדיף לייצור תרבות שהיא מקיימת- ואנחנו נרחיב על המושג הזה בהמשך הקורס.

מאז, שיטת הפרמקלצ'ר התפשטה בעולם והתוצאה המופלאה היא הרב גווניות שנכנסה לשיטה. יש המון זרמים כיום בשיטת ה "פרמקלצ'ר"- יש מתכננים אשר מתמקדים בהתפתחות התחום החברתי- קהילתי ויחסי גומלין בין מרכיבי האנוש במערכת, יש המתקדמים בחקלאות וגידול מזון על כל סוגיה (חקלאות ביולוגית, חקלאות יער, חקלאות אורבנית, חקלאות אינטנסיבית), יש שפיתחו באמצעותה את נושא הבנייה המקיימת ותכנון ערים ירוקות.  בתקופה זו של מחאות חברתיות/ פוליטיות ברחבי העולם יש גם אלו שמפתחים את נושא הכלכלה הירוקה ופרנסה מקיימת.

קיימים 4 קודים של פרמקלצ'ר:

  1. אי התערבות- מערכת צריכה להגיע למצב שהיא מקיימת את עצמה.
  2. – השבת האיזון הביולוגי- החזרת המקומי למערכת בין אם זה עצים/ שיחים מקומיים או תרבות מקומית ( מזון, מוסיקה, ספרות) אנחנו כמתכננים מתאימים את שיטת הפרמקלצ'ר לידע המקומי הקיים כאן.
  3. בית וגן- אנחנו מנסים להשאר קרוב לבית: פרנסה, מגורים, גידול מזון, קהילה ומשפחה
  4. משטחים פתוחים- מנסים להפחית בכיבוש שטחים עבור מגורים וחקלאות

מה שאני אוהבת בשיטת הפרמקלצ'ר היא ההזדמנות שיש לכל אחד מאיתנו למצוא את הנישה שמתאימה לו המאפשרת צמיחה.

האתיקות של פרמקלצ'ר:

טיפוח/ דאגה לאדם– לאפשר לכל אדם נגישות למשאבים הבסיסיים הדרושים למחייה כמו אויר לא מזוהם, מים נקיים, מזון בריא ומזין ומחסה וידע על מנת לקיים ולהשיג אותם

טיפוח/ דאגה לקרקע– שיקום מערכות אקולוגיות קיימות במינימום התערבות והחזרת שטחי הבר, מניעת זיהום וניצול מרבי של קרקעות ומשאבים טבעיים אחרים

שימוש הוגן/ חלוקת עודפים יצירת שינוי מחשבתי המעורר השמת גבולות על "הצריכה" שלנו (מה אני/ מערכת באמת צריכה?) ואם יש שפע להעביר הלאה שאנשים/ מערכות אחרות יהנו ממנו.

 

העקרונות של פרמקלצר ( לפי דיוויד הולמגרן)

1. להתבונן ולפעול בהדדיות

2. לקלוט ולאגור אנרגיה

3. להשיג תנובה

4. ליישם ויסות עצמי ולקבל משוב

5. להשתמש בפתרונות ובשירותים מתחדשים ולהעריכם

6. לא לייצור פסולת

7. לתכנן מדפוסים לפרטים

8. לשלב ולא לבודד

9. להשתמש בפתרונות קטנים ואיטיים

10. לגוון ולהעריך את המגוון

11. להשתמש בקצוות ולהעריך את השוליים

12. להשתמש בשינוי ולהגיב ביצירתיות

דרכי (דפוסי) חשיבה של מתכנן פרמקלצ'ר:

1. חשיבה הרמונית– לעבוד בשיתוף פעולה עם הטבע

2. חשיבה מערכתיתהכל קשור להכל

3. חשיבה שיתופית שיתוף פעולה עם הטבע ובינינו ועם עצמנו

4. חשיבה אפקטיבית ויעילה מינימום השקעה ומקסימום תוצאה

5. חשיבה חיוביתהבעיה היא ההזדמנות

6. חשיבה קדימה "סוף מעשה במחשבה תחילה"

7. חשיבה קונטקסטואלית– נכון לעכשיו ופה, קטן זה יפה ואיטי זה שפוי

השראה מהטבע:

בפרמקלצ'ר, המתכננים (אנחנו) מקבלים השראה מעולם הטבע. צוחקים ואומרים שמתכנן פרמקלצ'ר עובד מהערסל שלו במינימום מאמץ. יש בזה מן האמת, היות והשלב הראשון בתכנון טוב היא שלב ההתבוננות. להסתכל על העולם כ"חוקר טבע", ולהבין את הדפוסים הקיימים באותה שטח/ מקום שבו מגיעים לתכנן.

אז מה זה בעצם דפוס? דפוס הוא סדר מסויים שאלמנטים/ מרכיבים או ארועים יוצרים יחד תבנית שחוזרת על עצמה במיקום היחסי של מרחב וזמן. דפוס שחוזר על עצמו הרבה פעמים יוצר עם הזמן תבנית (דוגמאות לתבניות: משוואות מתמטיות-משוואתפיבוניצי– דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב בטבע, תחזיות כלכליות, התנהגויות מסויימות של אנוש כמו איחורים כרוניים, דפוסי למידה ועוד…)

אם נבין את הדפוסים הקיימים בטבע, נוכל לתכנן מערכות יציבות יותר ע"י הזרמת אנרגיה למקומות הנכונים ולהיפך. הבנת הדפוסים הקיימים במערכת נותן לנו גם מידע לגבי ההיסטוריה וההווה של המקום ומאפשר לנו לתכנן תוך כדי שיתוף פעולה עם הטבע ואין מה לעשות, בטבע זה פשוט עובד.
כדור הארץ היא דוגמא לכך, היא המערכת הכי מקיימת ומזינה שיש.

דוגמאות של דפוסים הקיימים בטבע שיוצרים תבניות:

  1. תבנית הסתעפות: צלעות, שורשים, נחלים, ורידים
  2. תבנית מעגל: שמש, ירח, כוכבים, חיידקים
  3. תבנית גל: גל בים, רוחות, קמטים בחול במדבר, סערה, פעימה
  4. תבנית רעפים: כוורת, חמנייה
  5. תבנית מעיים: מוח, מעיים, עובר, זרע
  6. תבנית עיגול סער: חרוב, קשת
  7. תבנית ספיראלה: סופה, מערבולת במים, קונכיה

סרט מעורר השראה על איך דפוסים עוזרים לנו בתכנון-

וזכרו "הטבע עובד"
http://www.youtube.com/watch?v=3QZp6smeSQA

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *