מפת ארגון חשיבה

דמיינו לעצמכם שאתם חיים בתקופה הפרה- היסטורית , לפני 40,000 שנים בערך. חיים את החיים ללא עיתונות אינטרנט, רדיו כלום. כל רגע , כל בשורה, כל סיפור או חויה לעולם לא ייקלטו או יצולמו והאינפורמציה תתמוגג לה. אין ספק שחויה כזו בעידן המודרני לא קיימת, עידן בו מתצעדיםבאופן בלתי פוסק את כל ההתרחשויות באמצעים טכנולוגיים למיניהם.

למעשה, גם בתקופות הפרה- היסטוריות זה לא קרא באמת, האדם נהג לתעד את חייו באמצעות שיטות שסייעו לו לארגן ולזקק את המידע, כך שיהיה מסוגל להעביר אותו הלאה לקבוצה ולשאר האנשים, ובכך להוריש את הקוד להבנת החיים לבאים אחר כך.

אדם הקדמון עשה זאת באופן שדומה מאוד למה שאנו קוראים היום "מפת חשיבה".

אז וגם היום, מפות החשיבה בנויות בסדר מסוים ומכילות מוטיבים, סמלים, ציורים, צבעים והסתעפויות שונות ומגוונות, המוליכות אותנו בנבכי המוח האנושי לעבר מידע אין סופי כמעט, המקודד בציורים תמימים לחלוטין, כביכול.

קדמון

ציורי מערות מתקופה פרה-היסטורית

מצרים

כתב חרטומים ממצרים עתיקה

 

 

SONY DSC

מפת חשיבה מתקופות מאוחרות

גליליו

לאונרדו דו וינצ'י-רישומים אנטומים, סיכום על דף אחד

מה הן מפות החשיבה ומה הקשר שלהן למוח האדם?

מפת חשיבה הינה תרשים זרימה הפועל  ככלי לפיתוח מודלים אירגוניים ועסקיים, שימור ידע, תיעוד, זיקוק והנגשה. זה נעשה באמצעות מילות מפתח, בדומה לפעולת מנוע חיפוש אינטרנטי או תיקיות מחשב, אך בשונה כל התהליך הזה מתרחש במוח האדם.

בדרך כלל מפת חשיבה תתחיל ממילת מפתח, למשל: שיתוף פעולה ,אהבה, פרמקלצ'ר. כעת מילת המפתח תצמח ותתפתח   לרוחב ולאורך, בדומה לתבנית הסתעפות של תרשים זרימה: על מנת לפתח את מילת המפתח, משתמש יוצר המפה באסוציאציות, וכך מילת המפתח הופכת לציר המארגן, והיא נפגשת עם תת-מילות-מפתח המייצגות אותה באופן מינימלי ומקוצר ככל הניתן. לכן ניתן לזהות במפות עתיקות ומודרניות שפע של דימויים, גראפים, צבעים וצורות במקום מלל.

ניורון

הקשר של מפות החשיבה והמוח האנושי הינו ישיר. לפנינו נוירון של מוח הנראה בדיוק כמו קצב ההתקדמות של מפת חשיבה. זהו דפוס פעולה המתרחשת במוח, בה חשמל נמסר מזרוע לזרוע ומתקדם בדיוק באופן שבה מתקדמת מפת חשיבה

המוח מחולק  לשתי אונות (המספירות) האחראיות על תפקודים שונים: האונה השמאלית אחראית על קליטה והיא משמשת בעיקר כאנטנת שידור וקליטה, ואילו האונה הימנית משמשת בעיקר להתבוננות, יצירתיתות וחלימת חלומות. חלוקה זו תסייע לנו להבין טוב יותר כיצד לעבוד עם מפות חשיבה.

האונה השמאלית לוקחת תפקיד חשוב בבניית המפה, היא מגיבה לתמונות, צבעים ומוסיקה ולכן זקוקה רב-גוניות רבה בשימוש בפרטים. השימוש המגוון בפרטים יוצר אסוציאציות המסייעות לנו להמשיך לפתח ולהבין באופן הולסטי את המרחב, ולאחר מכן להשתמש בשיטה ככלי תכנון בפרמקלצ'ר.

בואו נעשה ניסוי: על הדומה והשונה בין מנוע חיפוש אנושי למנוע חיפוש אינטרנטי 

חשבו על עשרה תפקודים לנעל, ובמקביל נחפש באינטרנט את המילה "נעל". נעל

התשובות המתקבלות באינטרנט יהיו ליניריות ויצמדו לנסיון לתת תוצאות למילה נעל בהקשר של תפקידה המרכזי- הלבשה לכף הרגל. אך להבדיל ממוח האדם, מנוע החיפוש האינטרנטי לא יתן תוצאות מעגליות פלורלסטיות ואוסף וריאציות מגוונות לתפקודה של נעל , כגון עציץ לגידול ורטיקאלי, שובך לציפור, מכשיר לחבוט בו זבובים, משחק לילדים, פסל ומיצג אומנתי, כלי אחסון לעפרונות, או נעל קטנה מחזיק מפתחות…

מסקנות הניסוי: האינטרנט מתפקד בדומה לאונה השמאלית, תפקוד לינארי- תוצאות חיפוש חד-גוניות. המוח האנושי, לעומת זאת, יכול להפעיל את האונה הימינית וכך לתת תוצאות חיפוש רב גוניות.

אונות

 

 

 

כיצד בונים מפת חשיבה?

ראשית עלינו לבחור נושא שאנו מעוניינים לפתח ולתכנן אותו, למשל תכנון של שיעור, מעבר דירה , הרצאה או קונפליקט ,או תמחור עסק.

כעת חשוב לנשום ולהיות משוחרר בתהליך ולאפשר לאונה הימנית לפעול, כיוון שכמעט כל העבודה נשענת על אינטואיציה ואינטלגנציה רגשית, ולא יכולת שכלתנית , תכנית ואינטקלקטואלית.

בוא נגיד שבחרתי לתכנן גינה, גינה טוסקנית. כעת יש ליצור גירוי ראשוני למוח שיעזור לי להצמיח את מחשבותי ולהתחיל בארגון הגינה. הדרך הטובה ביותר היא לציר ציור או תרשים שממחיש עבורי גינה טוסקנית, למשל כך:

 

 

 

 

 

אגב ,לא בטוח שמה שמצויר כאן יהיה ברור  לכל אדם. המטרה הראשונית  היא לארגן  את הנושא עבור המתכנן עצמו, ולאו דווקא כדי להחלוק ידע והלעביר את זה האלה.

במידה והייתי צריך לעשות מפת חשיבה לגינה קהילתית סביר להניח שהיה לי נכון לציר קבוצת אנשים סביב ערוגת ירקות.

לאחר שציירתי את התרשים שכולל סימנים וסמלים שמעודדים את הדימיון והחשיבה שלי, עלי לחשוב על שלושה ענפים לפחות המייצגים את הגינה, מעין "תת קונוטציות" לקונוטציה הגדולה (לציר המארגן).

לדוגמההענפים יוצרים את ההפרדה ביו הנושאים  ובהם נוכל לכתוב, לצייר ולגרום לתודעה שלנו להתפתח לשלב הבא.

בשלב זה נמשיך ונעשה ….נתבונן במילה ובציור, וננסה לעבד אותו ולהמתין למסרים שבאים מהמוח לתודעה.

אל תחסמו את עצמכם! זהו "שלב הילד" וחשוב להיות סבלניים לאפשר די זמן להתליך ולחשיבה להתפתח ולנטרל שיפוטיות עצמית.

המשך הצביעה ופיתוח המפה יכול למקד וליעל את המתכנן, לכן יש להמשיך לפתח את המפה לשלושה כיונים נוספים. אגב שום דבר אינו מחייב: במידה ואתם מרוצים ניתן להפסיק ,ואם לא- ניתן להמשיך עד שתגיעו למקום בו תרגישו שפיתחתם את הנושא די.

בשלב הזה אפשר קצת לעבוד על מיקום יחסי ולנסות לחבר בין הענפים.

לדוגמה: כיצד והיכן האלמנטים של הריצוף תומכים בפינות המשחק? או היכן סוגי הצמחיה יכולים להוות נקודת מפגש קצוות? והיכן מפגשי הקצוות יכולים להתרחב באמצעות הצמחיה (ראה מפגש קצוות).

הערות נוספות:

חשוב מאוד לקשר את הקצוות של מפות החשיבה לענפים אחרים, זה יוצר בהירות מחשבתית.

יש אנשים שעודף אינפורמציה בפרטים עשוי להחליש את המחשבה שלהם. לכן ניתן ליצור מפות ספצפיות לכל ענף, כך שהמפה תצמח לכיון אחד ובנפרד משאר הענפים.

בסיום התרשים יש לברר מה הענף הראשון ממנו אני מתחיל להפעיל את המפה (אני צירתי עץ זית גדול). ניתן לצבוע ענף מסוים בצבע עז כדי לסמן את נקודת ההתחלה. רצוי גם שנחליט על כיוון התקדמות, למשל עם כיון השעון, צפון, דרום וכו'. חשוב לפרוס את ענפים לחלל הדף כך שימלאו שטחים ריקים.

לסיכום:

בתכנון פרמקלצ'ר אנו עוסקים בכמויות ידע עצומות, ואין מצופה מאדם לזכור אינפורמציה שאין לה התחלה ואין לה סוף.

יחד אם זאת, על מנת שנהיה מסוגלים לתעד ולארגן  את הידע, נדרשת מאיתנו "יכולת אגירה" המתאפשרת באמצעות כלי עבודה פשוט- מפת החשיבה.

הכלי יכול להתאים לכל אחד, למרות שפגשתי כבר מקרים חריגים של מתכננים אשר לא התחברו למפה. עם זאת חשוב לנסות- החיים המודרניים מחזקים ומשפרים את האונה השמאלית מה שמנוון את האונה הימנית ואף ניתוק ביו האונות. ולכן חשוב להתמיד לחזק את הקקשר בין שני הצדדים, ולחבר את הקצות (ראה מפגש קצוות).

בהצלחה!!

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *