חוכמת העצים
מאת: יהונתן תפוחי
גנן, מתכנן פרמקלצ'ר, מאמן להתפתחות אישית בשיטת סאטיה
באמצע ג'ונגל שוקק חיים בגואטמלה, פגשתי עצים שהרגישו כמו ישויות חיות ונבונות.
חטובים, עתיקים, בעלי נוכחות. אחד מהם אפילו שימש כמקום מקודש – אנשים הניחו לרגליו פרחים.
מה גורם לנו להרגיש כל כך הרבה בנוכחות של עץ?
ומה הקשר בין התודעה שלנו לעולם הצומח?
לא תחרות – שיתוף
מחקרים חדשים בביולוגיה מגלים שהעצים אינם מתחרים אלה באלה, אלא משתפים פעולה דרך מערכת תת-קרקעית מרתקת – רשת של שורשים ופטריות שמעבירה מידע, חומרים מזינים ואזהרות.
בלב היער עומדים עצים אם – Mother Trees – שמחוברים לכלל המערכת, מזינים את הצעירים, אוגרים ידע ביולוגי, ומעבירים אותו לדור הבא.
אבל יש גם ידע שלא נמדד רק במעבדה – אלא מורגש דרך הגוף, הנשימה והלב.
כשהצמח פוגש את התודעה
עולם הצומח מלא בחומרים שמשפיעים ישירות על גוף האדם:
יש צמח שמעורר, יש שמרגיע, יש שפותח את הלב, יש שמגביר עונג, יש שמרפא כאבים.
המפגש בין האדם לצמח הוא לא מקרי – זהו קשר של הדדיות, רשת עדינה של הקשבה, תגובה, ריפוי ולמידה.
מי שמקשיב לגוף שלו – יודע מתי צמח מסוים מדבר אליו.
מי שמקשיב לאדמה – יודע מתי הזמן לקטוף, לשתול, או פשוט להתקרב.
גינון ככלי ריפוי
בתהליכים שאני מלווה, גם כגנן וגם כמאמן בשיטת סאטיה, אני רואה איך האדמה והצמחים פותחים את הלב ומלמדים על חיים פשוטים, עמוקים, מחוברים.
בדיוק כמו שהסאטיה מזמינה להקשבה לגוף ולתחושות כדי לגלות אמיתות פנימיות – גם הגינה היא מקום שבו הסודות נחשפים דרך האצבעות, הריח, הטקסטורה, ובעיקר – דרך השקט.
עצים כמשל וכמציאות
עץ הוא לא רק דימוי – הוא ישות שלמה.
יש בו שורש ובוודאות, גזע שמחזיק, ענפים שמרחיבים, עלים שנושמים – ויכולת לתת צל גם כשאינו מדבר.
הם לא צריכים לומר דבר כדי להזכיר לנו מהי נוכחות.
הם לא צריכים להוכיח את חכמתם – היא פשוט שם.
אולי גם אנחנו יכולים ללמוד מהם.
אם גם אתה מרגיש את הקריאה להתחבר מחדש לאדמה, לצמחים, לגוף שלך ולתודעה – אתה מוזמן להמשיך לקרוא כאן באתר, ליצור קשר, או להגיע לתהליך אישי או קבוצתי.
יהונתן תפוחי
הקבלה מסבירה כי לצמחים יש חלק רוחני הנקרא נפש צומחת (לעומת דומם שיש לו רק נפש דוממת) ולכן הצמחים אינם מסוגלים לנוע ממקומם אך מסוגלים לגדול, לצמוח ולהתרחב, לעומתם לבעלי החיים יש עוד חלק נפש הנקרא חיה (מלבד נפש דוממת ונפש צומחת ועוד חלקים רוחניים הנקראים רוח) והיא הנותנת להם היכולת לנוע ממקומם, ולבני אדם יש עוד חלק נפש הנקרא יחידה (מלבד נפש דוממת, נפש צומחת ונפש חיה וחלקי הרוח) הנותנת לאדם את מסוגלות הדיבור, ולאדם היהודי יש גם נשמה (לעומתו לאדם גוי אין נשמה) והיא עושה את האדם היהודי למעולה שבבריאה, ותפיסה זו כמובן לא נחשבת לגזענות מכיוון שכל אדם יכול להיות יהודי. דהיינו, גוי יכול להיות יהודי אם יקבל עליו את התורה והמצוות ולעומת זאת יהודי אם כופר אינו יכול לוותר או לעזוב את יהדותו מכיוון שנולד יהודי וכך היא המהות שלו וגם אם יחליט להתנצר או להתאסלם או גרוע מכך להפוך בודהיסט או אתאיסט וכד', תמיד ישאר יהודי מכיוון שאינו יכול לוותר על הנשמה הנמצאת בו מרגע היוולדו.
ולעניין הצמחים ולמרחב שבין החומר לרוח, אמת, לצמחים יש מלאכים שהם הכוחות העליונים הממונים עליהם וכמוהם גם לאדם יש מלאכים הממונים עליו שכתוב "אין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזין עליו מלמעלה" כלומר שכל הכוח של האדם נובע ומוחלט מלמעלה ואדם לא יכול להניע אצבע אם לא הסכימו על זה והחליטו הכוחות עליונים שיזיז את אצבעו וכוחות אלו הם נותנים לו היכולת לפעול לזוז ולנוע וכך כמובן כל הבריאה (כולל החלק הדומם) בעצם תלויה בכוחות עליונים המניעים את הבריאה לפי החלטתם. הכח היחיד שניתן לאדם זה הרצון, ולאדם יש יכולת לבחור ברצונו כיצד לפעול וכך משפיעים עליו הכוחות מלמעלה אם מסכימים לרצונו.
הוברר גם מבחינה טבעית שיש לצמחים יכולת לשמוע ולהרגיש (אמנם אין להם את יכולת הראיה או הרחה) ומן הסתם, מסברה, יש להם גם יכולת לטעום (צ"ל), וכתוב שכשנגדע עץ קולו נשמע מסוף העולם ועד סופו ומכאן יש להם יכולת השמעת קול\צליל וזה אינו נקרא דיבור. צורת התקשורת של הצמחיה שונה מצורת תקשורת של בני-אדם והיא מסתכמת בתקשורת כימית. השמעת הצלילים ע"י הצמחיה נועדה לתקשורת עם כוחות עליונים הממונים עליהם (צ"ל) והכוונה היא שרוח נושבת בענפים של עץ או בעלים של צמחיה זוהי השמעת הצליל או ה"שפה" איתה הם מתקשרים עם כוחות רוחניים הנמצאים סביבם (צ"ל). האאורה או ההילה של הצמחים היא בעצם הכח הרוחני הנמצא בהם דהיינו הנפש הדוממת והנפש צומחת. ידוע שגם לאבנים ישנה יכולת להשפיע על הסביבה באמצעות הכוחות הרוחניים שנמצאים בהם אפילו שזה הכח הנמוך ביותר בבריאה דהיינו נפש דוממת יש לה כוחות להשפיע על כל הנמצא סביבה וד"ל