תכנון לפי מעגלים בפרמקלצ'ר

תכנון עפ"י מעגלים שילוב בין תבנית הספירלה לבין שיטת המיקום היחסי

"והארץ היתה תוהו ובוהו" – שיטת תכנון פרמקלצ'ר לפי מעגלים מתמקדת בהחזרת מערכות כאוטיות- בהן המרכיבים אינם נמצאים ביחסי גומלין מיטיבים- למצב בו המרכיבים ממוקמים (באופן יחסי האחד לשני) בהרמוניה ובאיזון.

תפקידו של המתכנן למקם ומסדר את המרחב הכאוטי כך שיוצרו מקסימום דינמיקות מפרות ומינימום זיהום, באמצעות חלוקת השטח לשבעה אזורי פיתוח ושימור.

תכנון לפי מעגלים- בשביל מה?

1. כדי לממש את עיקרון הרחבת הקצוות- כל מרכיב יהווה המשך ישיר למעגל שבא לפניו, תומך בו, מעשיר אותו, ומבטיח את המשך קיומו.
2. כדי שנבין את דחיפות הביקורים שלנו בכל אחד מהמעגלים, כלומר כמה אנרגיה אנו משקיעים בכל מעגל, מאיפה אנחנו מתחילים לתכנן ולבנות.
3. כדי שנמקם את המרכיבים בהתאם למיקומם היחסי.

כמתכנני פרמקלצ'ר אנו מנסים להשתמש במיקרו אקלימים (שמש, רוח, מים, צומח, אנוש) הפועלים בשלושה אופנים ומשפיעים על התכנון- עוברים ליד המערכת, עוברים דרך המערכת והנמצאים בתוכה (ראה איור 1)

איור 1: בשיטת התכנון לפי מעגלים יש שלושה סוגי אנרגיות: בפנים (רמת האדם) בחוץ (זרימת מים) דרך (רוח).

דוגמה לתכנון גינה חסכונית: גינון על גג הבניין (מעגל 1) יוצר שכבת בידוד ומוריד את הטמפרטורה בבית (מעגל אפס). זה מקדם את איכות החיים של תושבי הבית במעגל אפס. בנוסף כל עודפי המים מהגג מתועלים דרך מרזב לברכת אגירה המשמשת לגידול דגים ויצירת דשן טבעי עבור החצר האחורית (אלמנט נוסף במעגל 1).

איור 2: ארמון סרגון השני. מסתבר שהמלך האשורי הבין במעגלים. בארמונו ניתן היה להביט דרך חצרות פנימיים לתוך חדרי אירוח ("מבט לתוך מבט"). החצרות שימשו למתן מיקרו אקלים צונן בסביבה המדברית. מעגלי 1 הם המזגנים של מעגלי אפס.

דוגמה לתכנון על פי המעגלים בדגש על נוחות (מזכיר את התכנון של ארמון המלך האשורי- באיור 2):

ניתן לשבת בסלון (מעגל אפס) ולהסתכל החוצה למעגל 1 ומערכת מים אפורים. מסביב המקום שוקק חיים ותחושת של בית-גן מתעצמת (יושבים בבית ומרגישים בחוץ). בחלק החיצוני נוצר מיקרו אקלים קריר שאף מזמן לגינה אויבים טבעיים. ונהפוכו- ניתן לשבת בחוץ ולהסתכל לתוך הבית- מקבלים את החוויה של "מבט לתוך מבט"- תחושת בית, אזור מוצלל. יש קשר הרמוני וחכם בין המרכיבים.

פירוט המעגלים וזמן השהות בהם (איור 3):

00: אנושי, נשימתי, הגשמתי – שוהים בו כל הזמן. ניהול מה שנכנס לגופי ומה שיוצא ממנו (מזון, מחשבות, אהבה, ביגוד, היגיינה). חינוך, משפחה ומערכות יחסים, חזון אישי, פתרון סכסוכים, ביו-אזוריות.

0: בית המגורים – שלוש פעמים ביום. חדרים, חלונות, מרפסת, גג, סורגים, מזווה, מטבח, חדר עבודה, מקרר, עיצוב פנים, מרזב, קולט שמש, קירות, דלתות, פאנל סולארי, חוות תולעים.

1: גינת הירק – פעמיים ביום. הירקות הרב שנתיים והחד שנתיים בפתח הבית, מנבטה, משתלה (אפשרי גם על גג הבית), בריכת שכשוך, גידול מכרסמים ותרנגולות, שביל כניסה, מאגרי מים קטנים, חיפוי כבד, קומפוסטר, עץ לימון.

2: יער מאכל (בוסתן) – פעם ביום. עצים הזקוקים למיקרו אקלים ייחודי (פינה רומנטית, עצים עם פירות עדינים שצריכים השגחה רבה), נדנדה ומקום שקט לעריכת התבוננות ,צל, שובך יונים, תיבת תנשמת וירגוזי, גינה קהילתית או קהילה.

3: פרנסה – שלוש פעמים בשבוע: תחביבים, דברים קטנים שמצליחים בשאר המעגלים (00-2) אשר יכולים להוות מקור השראה לפרנסה (בצורת כסף, בארטרים, שוק קח-תן וכו').

4: עצים \ יער מקומי – פעם בשבוע: רב שנתיים בדרך כלל מתאימים מבחינת האקלים לסביבה ולכן ורמת הטיפול בהם נמוכה. למשל עצים חלוצים, עצי מורשת עם מטען גנטי של 100 שנים או יותר בארץ. זה אזור של קהילה, סביבה חינוכית, וריאות ירוקות (קריטי לאזורים עירוניים לטובת פילטרציה)

5: שטח בר- פעם בשנה עד חודש: עצים אנדמיים, עצי בר, חיות בר, אזורים מבודדים בטבע, קהילות מבודדות, כל החלקים בעולם הדורשים טיסה אווירית לחבל ארץ אחר.

איור 3: ככל שמתקרבים למעגל 00 אנחנו מקטינים את תביעת הרגל האקולוגית שלנו, וככל שאנחנו מתרחקים אנחנו מגדילים את תביעת הרגל האקולוגית

יש כאן ניסיון ליצור סביבה אנושית מיטיבה וחכמה במינימום אנרגיה כשכל מרכיב זמין ושימושי. אבל המציאות לפעמים שונה – ויש גם מגבלות. למשל, מה אם הבית שאתם שוכרים עכשיו בכלל לא מתאים לציפיות- ואת הכביש שלידו סללו בדיוק על מעגל 5? ובעצם בעיר מעגל 5 כמעט ואינו קיים… מה עושים?

חשוב לזכור שהמעגלים תמיד נמצאים בצורה זו או אחרת, צריך רק להתבונן היטב- ולאתר אותם ואחר כך לסדרם נכון במידת הצורך.

למשל בעיר הגדולה עץ זקן יכול להיות מעגל 5.

כיצד נקבעים המעגלים?

1. מציאות בשטח וצורכי אדם – נתונים קיימים בשטח כדוגמת כבישים, מבנים, מפעלים
2. מיקרו אקלימים- ראה טבלת מיקרו אקלימים
3. מיקום יחסי– כל מרכיב חייב להיות מוזן משלוש מערכות ולהזין שלוש מערכות אחרות.

צורת הספירלה ממחישה תכנון לפי מעגלים. במציאות- המעגלים לא חייבים להיות בצורת מעגלים ספירליים ויכולים להיות בצורות גאומטריות רבות. כלומר, תכנון "על פי מעגלים" אינו מחויב להיות בצורה של מעגלים נפרדים ומובחנים האחד מהשני. בפועל אנחנו יכולים לערבב בין מרכיבים של מעגלים שונים האחד בשני. זה לא מבלבל- זה אפילו מחזק את התאוריה.

לדוגמה- ניקח עץ מקומי כגון פיקוס התאנה, ונשתול אותו במפנה דרומי מעל פינת ישיבה סמוך לבית. אך פיקוס התאנה הוא עץ ממעגל 4. האם זו טעות לנטוע אותו במעגל 1?

לא! זו אינה טעות, זהו מצב טבעי. המרכיבים במעגלים השונים מתערבבים האחד עם השני ויוצרים מרחב מגוון מאוד. אנו עדיין יכולים להגדיר את המרכיבים לפי מעגלים: מיקמתי את מעגל 4 (עץ התאנה) במרחב מעגל 1 (הכניסה לבית) והרחבתי את הקצוות ממעגל 1 ל 4; חזקתי  את עקרון הרחבת הקצוות, מפגש קצוות של אקלימים ויצירת אזורי שפע.

כיצד יוצרים מפגשי קצוות? מתחילים ממעגל 00

כשמעגל נפתח וממנו מוזרמים למעגל אחר אנרגיות בצורת משאבים, תפוקות וערכים- זהו מפגש קצוות.

עקרון זה מתממש על ידי הרחבת שטח הפנים של המעגלים באמצעות עקרון המיקום היחסי, כלומר המרכיבים במעגלים השונים תומכים האחד בשני. כך המרכיבים מתבססים ומתקיימים באופן מיטבי. זהו החידוש של שיטת הפרמקלצ'ר. המעגלים מסייעים לנו להבין טוב יותר את הנקודה שממנה כדאי להתחיל לתכנן ולתחזק- מעגל 00.

כעת לוודאי מתחדדת חשיבות עקרון המקומיות: האם התיקון שנעשה בהכרך קשור בנסיעה לקצה השני של העולם כדי להציל חיים של זן נכחד? או שכדאי לחזור הביתה, לטפל קודם כל בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו?

ההבנה הזו היא תכלית שיטת הפרמקלצ'ר

נפגש בבית,

יהונתן