חכמת המים – דברי מליסה שדל דרך היער

מים ורוח

כ-70.6% מכדור הארץ מכוסה במים. כ-70% מגופינו מכיל מים.

קיים קשר הדוק בלתי נפרד בינינו. בלי מים אין חיים, לא לנו, לא לאדמה וכל ייצור הקיים על כדור הארץ.

מים ותרבות נמצאים בקשר הדוק מאז ומתמיד. מים הם המקור לחיים על כדור הארץ והתרבות שאנחנו נולדים לתוכה, אורח החיים שאנחנו יוצרים עבורנו משפיע על ההתייחסות שלנו למושג הזה "מים".

ניהול מערכות מים מקיימות תמיד היוה נושא מרכזי בתרבויות אדמה שהבינו את החשיבות בשמירת האיזון העדין בין שימוש ושימור של מים.

בעולם המערבי מסתכלים על מים, כמו הרבה דברים, כמובנים מאליו. ברור שהמים זורמים בברז, ברור שיש מי שתייה להורדת הצרכים באסלה, ברור שיש מי שתייה לשטיפת המכוניות והשקיית המדשאות… שכחנו לשמר את האיזון ואת הקשר ההדוק שיש בינינו למים. החכמה כמתכנן פרמקלצ'ר, היא ללמוד את הידע המקומי שהיה ולשלבו עם טכנולוגיות מתקדמות (לא מזהמות) קיימות, על מנת לתכנן מערכות מים החוסכות במשאבים.

 

הקשר בין מים לתרבויות ודתות שונות בעולם

בהרבה תרבויות, מים מהווים מקור להשראה ובהתאם, ההתייחסות וניהול של מים בחיי היום יום.

אנימיזם- המים קדושים כמקור החיים. אחריותם לדאוג ולשמר את ה"מתנה הקדושה" שמחבר בין כל רשתות החיים.

הינדואיזם- עבור ההינדים, המים קדושים, במיוחד הנהרות. מאמינים שטבילה במי נהר הגנגס יבטיח את הגעת הנשמה לגן עדן

בודהיזם- המים הם הסמל של טיהור, בהירות, ורוגע. חיים בהרמוניה עם הסביבה והטבע

יהדות- מים מהווים תפקיד חשוב בטקסים רבים. מים הם מקור ברכה ונותנים חיים לאדם ולכל אשר לו כאשר האדם נוהג כראוי. האל גומל להולכים בדרך הטובה – "והורדתי הגשם בעתו, גשמי ברכה יהיו"

נצרות- הקשר הבולט בנצרות היא טקס ה"בפטיזם". גם כאן, צריך לקחת אחריות ולשמור על הסביבה כולל המים.

איסלאם- מים הם חיים ומים הם מתנת אלוהים. אסור למכור או לקחת בעלות על מים

טאויזם- " תהיה כמו הר ותזרום כמו נהר גדול". מים מהווים השראה לאיך אדם צריך להתנהג

באהיזם- הבאהי מאמינים באיחוד של כל האנושות ויחסי גומלין וההקשר בין כל הדברים בטבע. בהתייחסות לניהול מים, הם מעדיפים נקודות מבט גלובלית שבו לא ניתן לשים גבולות על מים כי הם לא שייכים לאף מדינה. השימוש, שיתוף פעולה והדאגה לניהול מים צריכים להיות מתוך אחריות ודאגה משותפת של האנושות ושימוש הוגן ע"י כולם.

 

כמה עובדות על מים

● מתוך ה70.6% מים הנמצאים על שטח כדור הארץ, רק 2.5% הם מים מתוקים, שמתוכם 98.8% נמצאים במצב צבירה של קרח או מתחת לקרקע

● מים היא המולקולה שיכולה להיות בשלושה מצבי צבירה- גז, נוזל, מוצק

● מולקולה של מים יכול לנוע במחזור המים, עד 3200 שנה בימים, ו-10,000 שנה במערות תת- קרקעיות עד שיגיע אלינו לשימוש.

● למי גשם איכויות קוסמיות, והוא מוצר לוואי של היווצרות כוכבים, מכאן חשיבות של מי גשם והאיכות הנהדרת שלהם

● יש הערכה שאין גישה קלה למים ל-1.1 ביליון אנשים בעולם, ול- 2.6 ביליון איש אין גישה למקור מים נקיים

● במדינות לא מפותחות אישה וילדים הולכים בממוצע כל יום כ- 3 שעות להביא מים לשתייה ובישול, בד"כ על חשבון שהות הילדים בבתי ספר

● כל 20 שניות בממוצע, מת ילד בעולם כתוצאה ממחלה הקשורה למים מזוהמים

● בארה"ב השימוש היומי במים מוערך כ 2.3 טריליון ליטר

● כמות המים במקלחת ממוצעת של אדם בארה"ב היא שווה ערך לכמות המים לשימוש של אדם לכל היום במדינה מתפתחת

● מחזור המים מתייחס לתנועת המים בתוך האטמוספירה, והתחלופה המתמדת של מים בין האטמוספירה, ים, אורגניזמים, אדמה ומי התהום.

● המעגלים השונים היוצרים את מחזור המים כוללים חמש פעולות: התאיידות, משקעים, חלחול, זרימה וזרימה תת-קרקעית

ניתן להתבונן על מחזור המים במיקרו, למשל, מה מחזור המים שקורה מסביב לעץ, או אזור מסוים בשטח. בהתבוננות על מחזור המים במאקרו אנחנו מתייחסים לדפוס מחזור המים בישראל.

דוגמא: בישראל קיים דפוס ייחודי הנקראת " מדבר בצל גשם". מדבר יהודה נמצא במדרונות המזרחיים של הרי יהודה. אויר לח מגיע מים התיכון ומתגבש לעננים המורידים גשם ממישור החוף לאזור השפלה. כשמגיעים להרי יהודה, בגלל הקור ושינוי טמפרטורה, יש התעבות של עננים המורידים כמות גדולה יותר של גשם. מעבר לקו של הרי יהודה, הפרש הגבהים בין ההר למדבר ושינוי הטמפרטורה גורם לכמות גשם מזערית במדרון המזרחי של הר לתוך מדבר יהודה.

 

מקורות מים בישראל

בישראל קיימים 3 מקורות מים טבעיים עיקריים:

הכנרת- הכנרת מספקת בערך כשליש משימוש המים בישראל. אורכו של האגם 21 ק"מ, רוחבו המרבי 12 ק"מ.

מים זורמים לתוך הכנרת מנהר הירדן העליון, נהרות מתנקזים מהגולן והגליל המזרחי, מעיינות ומי גשם.

 

אקוויפר החוף- מאגר מי התהום המשתרע מתחת לקרקע מהכרמל ועד לחבל עזה. האקוויפר הוא למעשה רצועה של סלעי חול וכורכר האוגרים בתוכם מים.

 

אקוויפר ההר- אקוויפר ההר (הנקרא גם אגן ירקון-תנינים) הוא מאגר מי תהום המשתרע בין רכס הרי יהודה ושומרון במזרח לחוף הים התיכון במערב, ובין עמק יזרעאל והכרמל בצפון לסיני בדרום. בחלקו המערבי מונח האקוויפר מתחת לאקוויפר החוף, ומופרד ממנו על ידי סלעים אטימים. מי התהום באקוויפר מגיעים אליו ממי גשמים היורדים בשומרון וביהודה ומחלחלים לקרקע.

מקורות מים אשר מתייחסים אליהם בתכנון

– מים מוניצפלים- אספקת מים שהרשות נותנת ( מה שיוצא מהברז)

-נגר עילי, מתייחס למי גשם הזורמים בד"כ בנחלים ונהרות ומחלחל לתוך הקרקע. יש גם נגר בסיס שהם מי מעיינות אשר קודם כל חלחלו לתוך האדמה ובנקודת שבירה פרצו החוצה.

– מערכות מים אלטרנטיביות כגון מערכות מים אפורים

– מי ביוב ( מים שחורים)

חוץ ממקורות המים הרשומים למעלה, רצוי לזכור שצמחים, אדמה ואויר גם מחזיקים מים. המים עוברים טיהור ומיחזור בד"כ באיזורי ביצות, העצים יוצרים התעבות של מים ושיפוע הקרקע מנתב את זרימת המים. המים תמיד זורמים מטה, ומחפשים את הדרך הקלה ומהירה ביותר להגיע למטה.

 

כמה עקרונות פרמקלצ'ר באים לידי ביטוי בהתייחסות לניהול מים בשטח:

לקלוט ולאגור אנרגיה

אני בוחרת להתייחס לניהול נגר עילי לפי עקרון לקלוט ולאגור אנרגיה. ככל שהאדמה עשירה בחומר אורגני, היא מחזיקה ואוגרת יותר מים בה, והם לאט לאט גם מחלחלים וממלאים חזרה את האקוויפירים. היום, בהרבה מקומות בעקבות שחיקת קרקעות, רוב המים המגיעים לשטח נשטפים עם הסחף למי הביוב (במיוחד בערים).

בפרמקלצ'ר בד"כ מתייחסים לנושא הזה כ-ניהול נגר עילי. באנגלית אומרים Slow it, Sink it, Spread it. בניהול נגר עילי, עוצרים את מקסימום כמות המים האפשרית, בנקודה הגבוהה ביותר בשטח. מטעינים את הקרקע בכמה שיותר מים ואת העודפים מפנים לנקודה נמוכה יותר וכך הלאה…

השלבים בניהול ותכנון נגר עילי:

● מתחילים בתהליך ארוך של התבוננות על השטח. אידיאלי זה להיות בשטח לפחות שנה ולעקוב אחר דפוסי המים המשתנים בשטח. תהליך ההתבוננות שלנו הוא מדפוסים לפרטים.

קודם כל מתבוננים על השטח המתוכנן-> מתבוננים על השטח מסביב על מנת לראות אם יש עוד מקורות מים המגיעים אל השטח.

● מתחילים לתכנן מהנקודה הגבוהה ביותר של השטח ולאט לאט יורדים למטה.

מדוע? אנחנו מתכננים לפי הדפוס של המים (זרימה מגבוה לנמוך) כי זה קל יותר ואנחנו רוצים לחסוך אנרגיה. בתכנון נגר עילי, אנו מחפשים להאט, לפזר ולחלחל את זרימת המים לתוך הקרקע. יש כמה טכניקות שנעזרים בהם לטובת העניין. באופן כללי, ככל שאדמה פוריה ועשירה יותר בחומר אורגני, היא מחזיקה יותר מים ומאפשרת חלחול איטי לתוך מאגרי האקוויפירים.

העשירו את הקרקע בחומרים אורגנים במקומות שצריכים לעצור ולאגור מים.

● חשוב לתכנן למצבי קיצון ול- Over flow (עונה עם המון גשם ושטפונות). נקודה במערכת שלנו שמונעת הצפה ומזרימה את עודפי המים הלאה.

● לכל מרכיב יהיו כמה פונקציות- למשל שתילת עץ המעניק צל (פחות אידוי של מים מהקרקע) מעל סוויל swale / שיח- שוחה להגברת פוריות

● להיות במעקב אחרי ניהול המים בשטח ולהיות יצירתיים לשינויים אם ידרשו

 

סוולים

יש כמה צורות של סוולים.

אנחנו מתאימים את הצורה בהתאם לתנאי המקום: כמות גשם ממוצעת, צמחיה, סוג קרקע, תקציב וכח אדם.

● סוולים האוגרים מים לפי הטופוגרפיה של הקרקע, רצוי לשתול עצים על הסוול וצמחיה מתאימה לתנאים של הרבה לחות ומים בקרקע.

בד"כ אני אשתמש בכלי למדידת השיפוע הנקרא A- Frame מסגרת עץ בצורת האות A שמחובר אליו פלס. עוקבים אחרי הקווי גובה של הקרקע כדי למצוא את השיפוע הטבעי של השטח ומשתמשים בו כמו פלס. מסמנים בגיר או מניחים אבן לסימון הקווים ככל שמתקדמים.

● סוולים עדינים עם שיפוע של לפחות 1.5% אשר מאיטים את זרימת המים, מונעים סחף של קרקע עליונה והיווצרות שלוליות בוץ באזורים מסוימים. כאן רצוי, לשתול צמחיה בהתאם לקיים בשטח ולפי המקום. ניתן גם לנתב את המים לכיוונים אחרים. כאן כלי מדידה שניתן להשתמש בו הוא שטיכמוס שעובד לפי חוק הכלים השלובים.

● סוולים מסביב לעצים- בד"כ חופרים ומוציאים אדמה לפי קוטר העלווה פי 1.5 של העץ ( בערך 30 ס"מ) שמים קומפוסט במקום, אח"כ מחזירים מעל את אדמת האם, ושמים הרבה חיפוי מעל

● סוולים העוצרים מים ומאיטים את זרימתם מטה במדרון כמו טרסות.

ישנם אסטרטגיות נוספות, מוזמנים לקרוא ולהעמיק בעצמכם. יש ספרות באנגלית בנושא ואתר אינטרנט נהדר Brad Lancaster

 

מושג נוסף בניהול נגר עילי שבטוח תשמעו, לימן באמצעות עבודות עפר והקמת סוללות, נוצר מעין גומה באפיק של נחל באזורים מדבריים. נוטעים עצים כמו ינבוט, שיטים ואקליפטוסים, אשר מקבלים השקייה מגשם או נגר עילי.

ויש התקדמות בישראל, כתבה של משרד השיכון על ניהול נגר עילי

סרטון Greening the Desert על סוולים בירדן

הרצאה בעברית של אסף יבנאי- מורה ומתכנן פ"ק על קציר מי גשם:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

חלק 4

 

מערכות מים אפורים

 

לפי עקרון "לא לייצר פסולת"

מים אפורים הם מים שהיו בשימוש (כיור, מכונת כביסה, מקלחת חוץ, מי מטבח). ע"י טכנולוגיות ותהליכים מסוימים, ניתן לטהר ולהשתמש בהם שוב להשקיית הגינה. בבית ממוצע, מדובר על 50% עד 80% מתצרוכת המים היומית שניתן למחזר!. חשוב לציין שאיכות המים נקבעת לפי כמות החומר האורגני בה, לכן מי מטבח ושרותים נחשבים למים שחורים- כמות החומר האורגני בהם רב. מים אפורים אחרי תהליך טיהור, נחשבים ל"כמעט" נקיים, מספיק עבור השקיית הגינה, אך לא מספיק עבורנו לשתייה.

נעשו מחקרים רבים על השימוש במים אפורים, אין דיווחים על מחלות כתוצאה מהשקיית גינות ירק ( לפי שיטת אגנים לחים) עם מים אפורים. הצמחייה והמיקרו- אורגניזמים בקרקע מקבלים באושר רב את שאריות המים, והפסולת שלנו הופכת "זהב אפור" עבורם.

מבחינת החוק- הנושא הזה גם מעט אפור בימינו. כעקרון, יש חוק האוסר על אגירת המים היוצאים למערכות הביוב. אך עם זאת, יש חברות בארץ המתמחות בתחום. מספר המשפחות עם מערכות מים אפורות הולך וגדל. גם בבתי ספר, מתחילים להקים מערכות מים אפורים, כחלק מתהליך לימודי על אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות למיניהם. כמו כן, דרך נהדרת ללמוד על נישות ביולוגיות ורשת החיים המקיימת אותם.

 

יתרונות בשימוש במערכות מים אפורות

● הפחתה בשימוש במים מוניציפלים ובמי שתייה להשקיית הגינה, שאומר- חסכון בחשבון המים בסוף החודש

● פחות מים מגיעים למפעלי טיהור, חסכון רב במשאבים ופחות מים מזוהמים הנשטפים לים

● לאחר הטיהור יש שאריות פוספט וחנקן מהמים האפורים, המשמשים כחומרי תזונה לצמחיה

● אנחנו מצליחים לשמור על זרימה ואיזון של אנרגיות במעגל הבית. האנרגיות נשארות בתוך המערכת. הצמחייה נהנית מעודפי הבית שלנו לפי אתיקה חלקות שפע

● אנחנו לוקחים אחריות והופכים את הפסולת שלנו למשאב יקר, מים!

חסרונות שימוש במערכות מים אפורים

● סוף מעשה במחשבה תחילה- תכנון וביצוע לא נכון של מערכות מים אפורים יכולים להפוך להיות מקור של זיהום. חשוב לשאול, להתייעץ ולעשות שעורי בית. יש הרבה שיטות, גישות וטכנולוגיות לניהול מערכות מים אפורים. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. כמתכנן, נתאים את השיטה לתקציב, גודל השטח, דפוסי האנוש ותנאי הסביבה.

● מים אפורים שעומדים יותר מ-24 שעות ללא טיפול, הופכים להיות מים שחורים!

● במים אפורים עדיין נשארים שאריות של נתרן ופוספט עם הזמן יכולים להמליח את הקרקע ולפגוע באדמה, לכן רצוי להשתמש בתכשירים אקולוגים ובסבונים נוזלים (בהם יש פחות נתרן)

 

שיטות לניהול ותכנון מערכות מים אפורים

כעקרון יש שתי שיטות מרכזיות. האחת נקראת אגנים לחים, והשני אגני חיפוי. מים עוברים תהליך של טיהור ביולוגי ע"י זרימתם במדרון ושחיקתם בסלעים ואבנים (ממש כמו בנהר). כמו כן, יש תהליך של פירוק ביולוגי, ע"י מיקרו-אורגניזמים.

אגנים לחים

נוצר כתוצאה מהתבוננות בטבע והבנת תפקידן של ביצות.

אגן לח, הוא בריכה אקולוגית לטיהור המים. הבריכה משמשת כפילטר ביולוגי. המים האפורים מוזרמים מהבית לתוך מיכל שיקוע המפריד בצורה ראשונית בין מוצקים כגון שערות, סיבי בגדים וסבון. גודל הבריכה משתנה בהתאם לכמות הדיירים בבית. כלל האצבע הנו קו”ב מים (1000 ליטר) למשפחה ממוצעת בת 5 נפשות. המים מוזרמים לתוך בריכה המכילה צמחי מים וחומרים אגרגטים (מצע של טוף). ע"י זרימת המים במצע מתבצע תהליך מכני של טיהור המים. הצמחים מטהרים את המים בתהליך ביולוגי: סופחים אליהם את הדטרגנטים ומסלקים את החומרים הכימים מהמים. על שורשי הצמחים מתרבים חיידקים המפרקים את החומרים שהתמוססו במים. מכאן ניתן להזרים את המים לתוך מערכת ההשקיה של הגינה.

השיטה הזאת יקרה יותר ומחייבת שטח גדול יותר. היתרון הבולט של טיהור המים באגנים לחים היא היכולת להשתמש במים לאחר מכן להשקיית ירקות וצמחים חד שנתיים. המים מגיעים לרמת טיהור גבוהה מאד אם האגן בנוי כמו שצריך. כעקרון, ככל שיהיו יותר בריכות מחוברות ברצף במדרון, יהיה יותר זרימה של מים ואיכותם תעלה. בד"כ ממליצים על 3 בריכות אקולוגיות לפחות. יש מערכות מאד מתקדמות היום, שמצליחות לטהר את המים לרמה שניתן לשתות אותם.

 

צמחייה מתאימה לטיהור מים

● שבטבט

● גומא – משפחה גדולה, מומלצים – גומא ענף, גומא פפירוס ננסי, גומא פפירוס, גומא תרבותי ויש עוד…

● נופר

● ביצן סגול

● ספלילה

● קנה הודית

● בת קלה חבשית

● אירוס הביצות

● יקינטון ( בעל יכולת ספיגה של רעלים גבוהה מאד)

 

אגני חיפוי

אגן חיפוי היא מערכת טיהור מים אפורים פשוטה וזולה מאד. כאן מתבצע טיהור ביולוגי בלבד.

החיסרון העיקרי הוא שרמת הטיהור לא מספיק גבוהה עבור השקיית ירקות, חד שנתיים ודשא במידה ויש. ניתן להשתמש בה רק להשקיית רב שנתיים ועצים.

המים האפורים מוזרמים מהבית לתוך מיכל שיקוע המכיל מסנן ומפריד שומן, מכאן המים מוזרמים לתוך שיח/ Swale החפורים מסביב לערוגת צמחים רב שנתיים או עץ (בעץ- מסביב לקוטר העלווה שלו). חופרים בערך 20 ס"מ, וממלאים אותה בלפחות 20 ס"מ קומפוסט. אחר כך שמים שכבה של 10 ס"מ חיפוי (רסק יער/ קש).

השורשי העצים יחד עם המיקרו- אורגניזמים בקומפוסט, מטהרים את המים בצורה סבירה. בערך פעם בשנה או חצי שנה, מחדשים את מלאי הקומפוסט אחרת מתחילים ריחות לא נעימים.

גם כאן רצוי לנתב את המים במדרון במידת האפשר, ככל שהמים יזרמו יותר, כך הם מטוהרים יותר.

 

ניהול מים שחורים

מים שחורים מוגדרים כמים עם כמות רבה של חומר ואורגני. מדובר על מים שמוזרמים בד"כ לביוב והמקור שלהם משירותים ומכיור המטבח. כמובן שהחסכון במים בהקשר של שירותים הוא- מזעור- הפחתה במקור ועשיית שרותי קומפוסט (: נגע בנושא הזה במפגש הבא.

יש שיטה לשימוש במים שחורים מהמטבח והיא נקראת בננה סירקל.

חופרים בור בעומק של 60 ס"מ ובקןטר 2 מטר וממלאים אותה בקומפוסט חצי בשל. אח"כ ממלאים שכבה של 10 ס"מ קומפוסט בשל ובסוף שמים שכבה של 20 ס"מ חומר חיפוי.

שותלים מסביב בננות או פפיות ( אוהבי מים ומותאמים לאזורים טרופים) במרווחים של 60 ס"מ ובחלק הפנימי אפשר לשתול צמחים האוהבים צל. חשוב לשתול את הבננות והפפיות במקום מוגן מרוחות וחם (שמש ישירה)

מזרימים את מי המטבח ישירות לתוך מרכז המעגל מתחת לקרקע.

הערימה תתחמם, אם רוצים להיות יצירתיים, ניתן לבנות מקלחת חוץ שהמים מתחממים מהערימה.

 

 

 

מקורות מים בעיר והשימוש בהם

בעיר קיימים המון מרזבים ויציאות של מזגנים.

במי מזגן חסרים חומרי תזונה עבור צמחים רבים, כך שלא כדאי לגדל צמחים אך ורק מהשקיית מי מזגנים. ניתן לבנות ערוגת נענע מסביב, או לאגור את מי המזגנים למיכל ולהוסיף לערוגות דשן טבעי כמו EM, להרתיח במים סרפדים, ועשבייה חד שנתית ולרסס איתם פעם בשבוע או להזרים דרך מערכת דישון. כמו כן ניתן להוסיף הומוס מדי פעם לערוגה.

ברק עשה בדיקה בבית ספר ונצואלה- בקיץ, ממזגן תעשייתי, יוצא בדקה חצי ליטר מים. זה המון!!!

מים הוא משאב יקר!

מרזבים- ניתן לנתב את המים לערוגות או מסביב לעצים.

נספח:

 

חישוב כמות הגשם שניתן לאגור בשטח:

● גודל השטח במטרים x כמות גשם שנתית ממוצעת באזור במ"ל = סה"כ מי גשם שניתן לתפוס בשטח בשנה בליטרים.

חישוב כמות הגשם שניתן לתפוס מגגות:

● גודל גג במטרים x כמות גשם שנתית ממוצעת במ"ל = כמות הגשם שניתן לאגור מהגגות בליטרים

 

כתיבה: מליסה בלום שדל

 

 

6 תגובות
  1. קסם במגע סרוסי ברוך
    קסם במגע סרוסי ברוך אומר:

    תודה רבה רבה על מידע כל כך יפה הן בכתיבתו והן בידע הרב שהקנה וחידד לי.
    המים הם חיינו.
    את זה כולם צריכים להפנים ולא רק לדעת.
    עניין המים אצלי בכותרות עם בריכת הדגים הטיפולית
    ספא דגים בבריכה אקולוגית מחממת לכל הגוף.

    הגב
  2. עמיר
    עמיר אומר:

    ישר כח על המידע הנרחב והמעניין.
    גם מערכת מים חיים של חברת מיבריאה היא מצרך חשוב והכרחי לקבלת מים איכותיים לשתיה.
    הצלחה

    הגב
  3. אביזמר כרמית
    אביזמר כרמית אומר:

    מליסה היקרה,
    דברייך מרתקים, המים הם יסוד חיים ואף התורה נמשלה למים אלפי שנים לפני שהגדרנו מושגים כמו ירוק וקיימות.
    שמחתי להעזר בדברייך כדי לעסוק בנושא עם תלמידיי שעוסקים בדילמות בתחום תעשייה ברת קיימא, חידשת המון והזכרת דברים ידועים שנדחקו מעט בשגרת חיינו.
    תודה רבה, כרמית ותלמידי כיתה ד'1 בי"ס שז"ר עכו

    הגב
    • יהונתן
      יהונתן אומר:

      תודה לכרמית ותלמידי כיתה ד' 1 מעכו!
      אתם מוזמנים להתעדכן אצלנו במאמרים נוספים המפורסמים מעת לעת אודות קיימות!
      כיף לשמוע שתלמידים צעירים עוסקים בנושאים כל כך חשובים!
      בהצלחה
      יהונתן וצוות פרמה.

      הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

להגיב על יהונתן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *