טביעת רגל אקולוגית

טביעת רגל אקולוגית היא ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי פיצוץ אוכלוסין, תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו". נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא.  מהי טביעת הרגל האקולוגית שלך? 

קיימות – קיימות (באנגלית: Sustainability)

במובן הרחב פירושה היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן ברמה קבועה מסוימת. מושג הקיימות קיים בכל תחומי החיים, אך בעיקר מתייחסים אליו בנושאים אקולוגיים.

תהליך או מצב בר-קיימא הוא תהליך או מצב שמשתמש במשאבים שניתן לחדשם בקצב גדול או שווה מזה שהוא מכלה, וכך ניתן לקיימו לאורך זמן. הפקת אנרגיה באמצעות הבערת נפט או פחם היא דוגמה לתהליכים שאינם בני-קיימא משום שהיא מכלה משאבים שכמותם בכדור הארץ מוגבלת, אך תהליכי ייצור נייר יכולים להיות בני-קיימא אם דואגים לכרות עצים בקצב שאינו עולה על קצב שתילת עצים חדשים וצמיחתם.

יותר ויותר תהליכים מנסים לעבור למצב בר-קיימא וזאת מתוך הבנה שהסתמכות על משאבים מתכלים היא עול כלכלי מתמשך.

בין התעשיות בנות הקיימא ניתן למנות את הבאות:

• פיתוח בר קיימא – היכולת של האדם לפתח את סביבתו מבלי לכלות את המשאבים הסביבתיים העומדים לרשותו בתהליך זה.
• תחבורה בת קיימא – תחבורה שאינה מסתמכת על משאבים מתכלים, ושמה דגש על שימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה לא-ממונעת.
• חקלאות בת קיימא – חקלאות שאינה פוגעת בסביבה בתהליכים דוגמת הדברה ואינה מכלה משאבים שלא ניתן לחדש בקצב גדול מקצב הצריכה, דוגמת מים.
• אנרגיה בת קיימא (מוכרת יותר בשם אנרגיה מתחדשת) – אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע מתמשכים שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם, כגון קרינת השמש, רוח ועוד.