כוס תה של פרמקלצ'ר

שלום חברים יקרים, אני רוצה לשבת איתכם היום על כוס תה של פרמקלצ'ר ברוח המיקום היחסי, מה אתם אומרים? במעגל זה, של מיקום יחסי, אנחנו הולכים לצלול לעומקה המהותי של שיטת הפרמקלצ'ר, אפשר להגיד אפילו שזו תהיה צלילה אל תכליתה הטכנית, מעבר לצד התרבותי, שעוד נדבר עליו הרבה בהמשך.

עיקרון המיקום היחסי: משמש בהחלט כשיטת תכנון משמעותית בפרמקלצ'ר, דרך שיטה זו אנו מנסים להבין את הדרך הארוכה-קצרה של המשאבים או הדרך הקצרה-ארוכה של המשאבים. דרך העמקת הידע במרכיבים אנו יכולים ליצור מערכות שופעות, זולות ומתפקדות לאורך זמן.

בשביל להיות מתכננים העוסקים באומנות המיקום אנחנו מכינים טבלה בה אנו מציינים:

1. תשומות – סה"כ המשאבים שהושקעו במערכת אל מול.

2. תפוקות – סה"כ התוצרים מהמערכת.

בחרתי להראות לכם את השיטה דרך הפקתה של כוס תה פשוטה שאתם ואני שותים כל בוקר. בואו נעשה תרגיל-

כוס תה של פרמקלצ'ר- מה זה אומר (דוגמה בלבד):                                      

מרכיב

תשומות

תפוקות

קומפוסט

זבל אורגני, קומפוסטר, חומרי כיסוי, מים.

חום פוטנציאלי, פינת התבוננות ולמידה, גיבוש קהילה, פתרון לכל חומר אורגני שנפלט מהמערכת.

מערכת השקיה

צינור, מערכת.

מינמום מאמץ, חסכון.

חיפוי

קרטונים, רסק יער.

העלאת פוריות הקרקע, חסכון במים, מינימום מאמץ.

אומנם הדרך כאן היא ארוכה להשגת התה אבל בטווח הארוך היא חסכונית בריאה וקצרה

כוס תה רגילה (דוגמה בלבד):

מרכיב 

תשומות 

תפוקות 

צמחים

גידול אינטנסיבי, הנדסה גנטית, שוק עבדים.

גידול המוני, כוח אדם זול, עבודה קלה.

אריזות

נייר, ניילון אטימה, כיתוב.

עמיד לאורך זמן, מקומות עבודה.

כימיקלים

יבוש מי ים, הובלה, כרייה.

גידול מנותק מהסביבה, ללא עשבי בר, ללא אויבים טבעיים.

מיכון

מפעלי ויצור רכב, מפעלים, כבישים.

גידול מונקולטורה, עיבוד על פני שטחים נרחבים.

הדרך כאן קצרה, אבל כל כך מזהמת ולא מתחשבת בסביבה והופכת להיות ארוכה ובעייתית.

סיכום הדוגמה:

אפשר לראות בבירור את שתי הדרכים המוצעות לקבלת כוס תה:

1. הדרך הליניארית: בה בזמן קצר משיגים את התה אבל קיימת בצידה השפעה משמעותית וארוכת טווח על הסביבה.

2. הדרך המעגלית הספיראלית: בה בדרך ארוכה משיגים את עלי התה וטביעת הרגל האקולוגית קטנה ביותר ובעלת השפעה חיובית על הגאיה.

זכרו, כוס התה היא בסה"כ מטפורה למרכיבים אותם אנחנו ממקמים בשטח התכנון (בית, חבל כביסה, פינת ניהול אשפה ועוד).

חישבו, איפה אתם בחיים, באיזה דרך אתם הולכים, כמה אתם משפיעים ובאילו כיוונים. נכון, אמנם ההשקעה גבוהה מאוד בתחילת העבודה, אבל עם הזמן הופכת להיות קלה. מערכת פרמקלצ'ר הופכת להיות פרודוקטיבית לאחר 7 שנים. זה נשמע קטנוני לפעמים, אבל לכל פעולה שלנו יש השלכות רבות ברמה מקומית וגלובלית ראו אפקט הפרפר.

אז מה הקשר למיקום ומה כאן יחסי?  

מטעי תה בקרלה הודו – צילום: דידי אוריאלי

אחרי שהכרנו את כל המשאבים הבונים את המרכיבים הכרות מעמיקה, עכשיו אנו יודעים מה נדרש לנו לביצוע המערכת, אנחנו יכולים לערוך בדיקה של הפונקציונאליות של המרכיבים במערכת. כלומר המיקום היחסי וההקשרים שבתוך המערכת גם מבחינת משאבים המרכיבים את המערכת וגם מבחינת המיקום בה המערכת ממוקמת, כך שהיא מזינה לפחות 3 כיוונים וניזונה משלושה כיוונים.

אנו מעוניינים ליצור מערכות פונקציונאליות היוצרות קשרי שיתוף פעולה ותלות הדדית, וככל שנקפיד על רב גוניות בהקשרים , ניצור מערכות בנות קיימא המשפיעות לטובה על חינו.

 

בואו נראה איך עושים את זה:

התה הינו צמח ממשפחת התבלינים והבשמים, חשוב למקם את גינת הבשמים באופן כזה שיאפשר גישה לגינה, שהצמחים יהוו נדבך בגינת הירק ובבוסתן, שיזמנו מאביקים וייצרו יופי ואסטטיקה. חשוב גם שהגינה תהיה קרובה ומיידית לטיפול חודשי וגידול אורגני. מכאן נקבל צמח להפקת כוס תה וגם צמח פרמקלצ'ר רב תכלית.

האם אתם יכולים לראות תיאוריה זאת מתקיימת בחייכם האישיים מעבר למטפורה המיתית של כוס התה?.

בכדי ליישם את שיטת המיקום היחסי ניתן להעזר בטבלת הקשרים,מפות חשיבה וכו  שעוזרות לנו לדעת מה צריך להיות ליד מה, כדי להגיע לפונקציונליות מקסימלית.

טבלת הקשרים בבקשה:

בעמודות של התשומות והתפוקות אנחנו ממלאים על-פי אותה שיטה ומתחילים למתוח חיצים בין המרכיבים על מנת למצוא מקסימום הקשרים, ככל שנמצא יותר הקשרים יהיה הצדקה למקם את המרכיבים בסמיכות גבוהה יותר.

דוגמה:

הסבר חלקי: קומפוסט-> יצירתCO2  וחום          הקשר          חממה –> יצירת חלל סגור

גינה -> בית לצמחים -> זבל אורגני                     צמחים –> אחיזת האדמה וחיפוי

Scan_Pic0003

מיקום יחסי בביצת תרנגולת

בואו ננסה לקחת את השיטה לחיינו האישים ולמצוא שלושה תוצרים לכל פעולה או מרכיב, למשל: 

  • פרנסה – קרוב לבית, הגשמה עצמית וכסף.
  • קומפוסטר – חימום הבית, פתרון למשאבים הנפלטים מהמערכת, חומרי לטיוב הגינה.
  • כביש – גישה, יצור אנרגיה מחום הנאגר בו, תפיסת נגר עילי.
  • עץ הלימון – תכשירי ניקיון, תיבול, שימורים.
  • חיות מחמד – בשר, חברות, זבל (צואה, פרווה).
  • בית מגורים – הגשמה עצמית, מקום לחיות בו, הדליה של צמחי תועלת על בסיס הבית.

קשרי הגומלין:

קריירה – משפחה – קהילה – סביבה

גינה – אדם – קומפוסט – מטבח

חינוך – ילדים – מבנים – גינה – קהילה

Scan_Pic0004

הדרך שעוברת ביצה תעשייתית

חשוב שכל מרכיב שאנחנו ממקמים  יזין  שלושה מרכיבים  ולא פחות מ-3 צרכים מהותיים  

דוגמה של מרכיב שאין לו את זה:

מדשאה:  תוצרים -> יופי  ;  צרכים -> מים, עבודה, כסף, פינוי פסולת.

במקרה כזה ניגרר לאובדן אנרגיה, בזבוז רב ומערכת הקשורה לעבדות . זה לא אומר שאנחנו לא צריכים מדשאה קטנה, זה רק אומר שיש צורך לסדר את המיקום היחסי של המדשאה כך שכמות התוצרים תעלה על כמות הצרכים במטרה ליצור מערכת חסכונית ונקייה המגדילה את משאבי החינם של הפלנטה.

דוגמה נוספת: 

בנין קומות: תוצרים -> בנייה, הנחיות, התיישבות אקולוגית, קואופרטיב  ;  צרכים -> שיפוצים, מים, גיבוש האנשים.

אם כך, אנו מבינים את המשמעות של המיקום היחסי של המרכיבים. וגם שפחות משנה מה, יותר משנה איך.

איך ממקמים את המרכיב שלנו במקום הנכון ובזמן הנכון כך שיהיה פונקציונלי אפקטיבי ומיטבי וידרוש מאיתנו מינימום השקעה ומקסימום תנובה.

דוגמאות לדרכים לשיפור מרכיבם בזבזנים  במיקום יחסי טוב יותר:

זרימת מים על מדרון -אגירה,האטה,ניתוב

פרנסה – הגשמה,חלוקה,תיעול

גינה – גיון,שולים,הוספת רב שנתיים.

מיקם יחסי בגידול מזון:

מה קורא בעולם שאנחנו קונים מלפפונים

מיקום יחסי של גינת ירק

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *