לא דובים אבל כן יער – על יערות מאכל בארץ הקודש

יערות מאכל בלב המזרח התיכון? מה אנחנו, אירופה? ובכן, חדשות טובות: תכנון ועיצוב יערות מאכל בארצנו הקטנטונת הוא לא רק אפשרי, הוא גם חשוב מאוד!

המגמה של הקמת יערות מאכל בישראל היא טבעית ומדויקת. דווקא בישראל שהיא "מיני מדבר" המוקף במדבר גדול ממנו ובעל השפעה אקולוגית על רדיוס של עשרות אלפי קילומטרים – הדיון בנושא הקמת יער מאכל הוא רלוונטי ונכון.

תופעות אקולוגיות ייחודיות

חשבו על כך – בישראל מתרחשות תופעות אקולוגיות אזוריות כגון צמחיה אנדמית (צמחיה הייחודית למקום גאוגרפי ספציפי), יש בה תחנות עצירה של בעלי כנף נודדים וכן צמחיה הבולמת את המדבור המתפשט בעולם. אם מחברים יחד את הנתונים הללו ומוסיפים גם את השטח האינטנסיבי, הצורות הגיאוגרפיות המגוונות ואזורי האקלים המגוונים – מגיעים למסקנה אחת פשוטה: הפרמטרים הללו הופכים את ישראל למקום אידיאלי לסוג הגינון הזה.

לפני שרצים לשתול: כמה מילים על יערות מאכל

יער מאכל הוא אידיאל הלקוח מעולם הטבע, ומשמעותו היא שמערכות שונות מצליחות להתפתח בו לכדי חברת שיא, בה מתקיימים שפע של אינטראקציות בין פריטים שונים – דוממים וחיים, סלעים ואצות, חיידקים ועצים ועוד שילובים מגוונים. הדינמיקה ההדדית הזו יוצרת קשר משמעותי מאוד המוביל ליצירת מארג הרמוני ושלם. לרוב, המערכות הללו יתקיימו ביערות גשם או יערות עד, ביבשת אמריקה ובאירופה, אך למזלנו ושמחתנו – המערכות הללו מתקיימות גם כאן, בישראל.

סוקצסיה היא לא מילה גסה

אחד התהליכים התבונתיים המשמשים אותנו בתכנון מודל יער מאכל, מצוי בתהליך הקרוי "סוקצסיה" (succession). בתרגום חופשי, מדובר בתהליך הדרגתי בו צמחים ואנשים מתפתחים מחברה חד גונית לחברה רב גונית. אם תביטו בקרקע אחרי שריפה, תבחינו בעשבוניים קטנים צומחים ויוצרים מראה של שטיח ירוק. הנוף הזה שנגלה לעיניכם כעת, עשוי להשתנות באופן קיצוני מספר שנים לאחר מכן, וללבוש צורות נוף נוספות – כגון גושי שיחים, כתמים אדומים של כלניות ועוד. ממש כמו חברה קטנה הנודדת למצפה שכוח אל, וכעבור כמה מספר של התבססות מצטרפים אליה קבוצות נוספות המבססות אותה יותר. למעשה, רוב הארץ שלנו נבנתה בתהליך סוקצסיה.

לסוקצסיה שלי 3 פינות

התהליך הזה, המתרחש ביער טבעי, עובר דרך 3 שלבים וצורות נוף:

  • בתה  – צמחים חלוצים (לרוב עונתיים), העולים בשטח ומפלסים את דרכם של שאר הצמחים ובעלי החיים
  • גריגה צמחיה ממשיכת הדרך (לרוב רב שנתית), הצומחת לאחר התבססות ראשונית של שלב הבתה ומפלסת את הדרך לבאים אחריה.
  • חורש קהילת צמחים חברים המאחדים את כל צורות הנוף, כולל עצים ושיחים ועונתיים. צורה זו יכולה להמשיך בתהליך הסוקסציה ליער פתוח או יער פארק (חברת שיא).

הצעד הראשון: לבנות בבת אחת!

שלושה שלבים או לא – את יער המאכל בונים בבת אחת ומיישמים את שלושת השלבים בעת ובעונה אחת. המטרה שלנו בכך היא היא להתחקות אחר הבנייה האבולוציונית הטבעית ולהפוך את המערכת לפרודוקטיבית מהר יותר.

דובים, כנראה, לעולם לא יחזרו לכאן – אבל יערות כן! מעוניינים לגלות יותר על תהליך התכנון והפיתוח של יערות מאכל, ולהקים בעצמכם יער חמד? אשמח לסייע לכם בכך! לפגישת ייעוץ ופרטים נוספים לחצו כאן

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *