אגרואקולוגיה
אגרואקולוגיה
שיטה חדשה ישנה זאת מיושמת ונלמדת במקומות רבים בעולם , היא עולה על השיטה האורגנית ומגלה, גם בקיימות וגם במערך המשקי-יצרני יתרונות רבים.
החקלאות הביו-אורגנית הינה בתפיסתה משמרת קרקע, אך אין היא מעזה לפסוע אל מעבר לגבולות הקונבנציונלים הכוללים גידול חד זני (מונוקולטורה), גידול צמחים עונתיים בקנה מידה גדול, שימוש בחומריי הדברה הפוגעים במערכת הטבעית, תלות בנפט ומוצריו בכל הקשור בטרקטוריזציה מסיבית , תלות בעובדיי חוץ, גידולי פרחים,ושיווק לא מקומי.
ארגון המזון של האו"ם
http://www.youtube.com/watch?
מצא לא מזמן במחקר נרחב שערך ברחביי העולם שהשיטה האגרו אקולוגית מסוגלת להכפיל כמות המזון המיוצר תוך 10 שנים במשקים משולבים של תשומות חיצוניות נמוכות, יתרה מזאת מצא המחקר את המערכת המיושמת בחקלאות התעשייתית כולל זו האורגנית, כאינה מקיימת ואינה מתאימה לשנים הקרובות של המאה ה21 …וזאת משום התלות הבלעדית בתשומות חיצוניות גבוהות ובניכור החברתי סביבתי בין המשק לבין הצרכן.
המאה ה21 בעיקר שנות ה20 וה30 יהיו שנים של תופעות טבע קשות, חוסר בדלק, ואורבניזציה גבוהה..לשם כך משקים גמישים, מגווונים, קהילתיים , מקומיים יוכלו לתת פתרון היכן שהמערכת הקונבנציונלית תתפרק..
אחת הדוגמאות הטובות ביותר הינה ניצולת הקרקע.
באגרו-אקולוגיה מתקיימת ניצולת קרקע גבוהה המחקה את מגוון הצמחים ובעלי החיים הפועלים על פניי שטח קטן.
לפי השיטה הקונבנציונלית (גם האורגנית) המתמחה השלטת כיום, לא משתלם לגדל יותר מגידול אחד, והעדיפות ניתנת למגדל המשתמש בשטח גדול ככל האפשר. מה שנוצר בשטח לפי פרמטרים בריאותיים-אקולוגיים זה מערך ביולוגי השווה לשממה.. ככל שטח הגידול גדל, כך גדל הניכור הביולוגי-אקולוגי ומתגלם בשימוש גבוה בחומרי הדברה, דישון כימו-סינתטי (או אורגני),שטיפה וחלחול של אמוניה למי תהום, כוח עבודה זול חיצוני, ופגיעה במערכת הביוספרית, שבסופו של מעגל מגיעה גם לפגיעה באדם. התשומות החיצוניות הולכות וגדלות משנה לשנה ככל שמתעצם הניכור הביו-אקולוגי : זרעים/שתילים היברידים ומהונדסים גנטית, דשנים כימו-סינטתיים ממקור חיצוני, דלקים, כוח אדם, ומערך פוסט-הרבסט של אסיף, טיפול ולעתים קרובות מלוות גם הוצאות של ניוד התוצרת. הלחץ על החקלאי התעשייתי האורגני והקונבנציונלי הוא כל כך גדול עד שכל מה שנישאר לו לעשות כדיי למצוא נחמה זה להמשיך כמת-חי, לברוח, להמר בבורסה, או לבלוע את אחד הרעלים השוכנים במחסן שלו..
ההבדלים בשיטה האגרו-אקולוגית ניכרים, המשק מחולק לאזורים ומתפקד בשילוב של :
1. מרעה 2. גידול זבל ירוק/פלחה 3. גן ירק מגוון 4. מטע עצי פרי 5. אזור מגורי קהילת שדה 6. אסיף ועיבוד תוצרת מקומית 7. אזור תיירותי-חינוכי
חיות המשק מבצעות תפקידים חשובים לעין ערוך במערך המקיים במשק: דישון , כיסוח עשבייה, מזון מעובד, חריש, הובלה, אטרקציה חינוכית-תיירותית-תרפויטית; חיות המרעה יכללו עדר/להקה דינמיים הכוללים בעיקר נקבות, זנים מקומיים, ושילוב של חיות משק שונות (חזירים, פרות, עזים, כבשים, לאמות, אלפקות, סוסים, חמורים ) . העדר/להקה יעברו מידי תקופה באזורי הגידול האחרים לפי רוטציה ובהפרדה של גדרות עליהן מטפסים רב שנתיים , צמחיית hedge צפופה, או סוקולנטיים .
לעצים תפקיד חשוב ביותר במשק האגרו-אקולוגי : הורדת טמפרטורה, שימור לחות קרקעית, מזון, מרפא, מספוא, בנייה, גדרות, תעשייה, חסימת רוחות, הגדלת מגוון-מינים סביבתי, ניקוז ועצירת סחף קרקע, ייצור דבש, זימון מאביקים וטורפים טבעיים והסקה. כל המשק יכוסה בתכסית עצים, שיחים ובני שיחים תרבותיים, מקומיים, ועצים חלוצים מקבעי חנקן.
לגידולי הפלחה/גידולי כיסוי/זבל ירוק cover crops/green manure crops תפקיד משמעותי גם כן, גידולים עונתיים אלו יגודלו ברוטציה עונתית ו/או שנתית מאזור לאזור במשק האגרו-אקולוגי ויספקו מספוא לתקופה הקרה או חמה , מזון פחמימתי וחלבוני, קבוע חנקן ומשיכת זרחן בקרקע, יצירת הומוס, אצירת לחות קרקעית, ניקוז קרקע, הגנה על הקרקע העליונה מגשמים וסחף ומשיכת מאביקים.
מגדל/ת המזון האקולוגי דואג/ת :
1. ליצירת מערכת גידול אינטנסיבית המחקה 'חברת שיא' של אותו אזור ספציפי
2. יצירת גומחות אקולוגיות הפועלות לפי חוקיי הסוקסציה
3. אקלים זני גידול סביבתיים-טיפוסיים של צמחים וחיות משק
4. הגדלת מערך הגידולים על יחידת שטח לכדיי ניצול מרבי של השטח .
כתבה מעניינת ואיכותית. לא יזיקו גם תמונות וסרטונים להמחשה בין השורות.
עמית
מהנדס חקלאות וקיימות