התבוננות בתכנון פרמקלצ'ר

הצעד הראשון בתכנון פרמקלצ'ר כולל התבוננות בתופעות (תבניות). זהו הוא שלב בו אנו מנסים בעדינות רבה "לזמן את השטח" קרוב לחיקנו, כאילו היה גור חתולים נחמד המתקרב בהיסוס, פחד, חשדנות ואי ודאות. וכאשר נבוא ללטף את הגורון הוא  בורח ונעלם. כך אנו מתחילים לנהל עמו מערכת יחסים עקבית וסובלנית עד שנוצר קשר ראשוני.

התבוננות היא שהייה בשטח ללא מעש

כך גם ביחסים עם הסביבה. פוגשים את השטח ומיד מתחילים לנהל אתו "מערכת יחסים". בדרך כלל נמהר להחליט מה יהיה ומה נעשה. עלינו ללמוד לוותר על דפוס זה לעת עתה ("סוף מעשה במחשבה תחילה").

שלב ההתבוננות פחות מוכר לנו. קל לנו יותר לעשות ולא לעצור להתבוננות כי אנחנו רגילים להיות אנשי עשיה ("נעשה ונשמע"), או כמו אבותינו שבנו את הארץ בתקופת חומה ומגדל. אבל ברור לנו שעשיה ללא התבוננות במאפייני השטח(תבניות) תסתיים בתכנון מנותק מהמציאות (למשל יבוש ביצות החולה, נטיעת אורנים בנגב).

הקושי בהתבוננות נובע מתפיסה שלילית שיש לנו על אי-עשיה. התבוננות יכולה להשתמע כבזבוז זמן\אצלנות , שעימום, אולי עדיף לקצר את הדרך או לשלוף נייד ולתקשר עם העולם – סרטון נחמד על התבוננות ותכנון .

כשאני שומע על התבוננות אני נזכר בילדים שלי. אני רואה את הבת שלי יושבת במטבח ונכנסת למצב בהייה מתמשך. אני רואה את הבן שלי משתאה מהירח המלא ומתלהב כשעובר ענן והוא וצועק לי "אבא אבא תראה ענן"- רק אז אני נזכר  שיש לי באמת עננים מעל הראש. או שהירח יצא היום ממש מוקדם- יש שמש וירח ביחד בשמיים. זה מראה שמפליא אותו כל פעם מחדש (בן 3.5).

התבוננות מביאה אותנו לרמה גבוהה יותר של ידע- להגיע לתובנות לגבי הסביבה, להכיר אותה באמת – להתחבר לתבניות המקומיות ולדייק את התכנון. זה אולי נשמע כמו השקעה בתהליך מתיש, קפדי ומעייף- אך ההפך הוא הנכון! התהליך הוא פאסיבי. זה קורה במנוחה, ברביצה, בשהייה, בלא לעשות כלום. רק להתבונן באנשים ובבעלי החיים ובפעילות היומיומית שלהם, בצמחים, בעצים, בגודל השטח, במבנה, במיקרו אקלימים. או אז נוצרים קשרים וחיבורים בתוך מערכת החשיבה שלנו במוח. זהו תהליך חשמלי שבו רשתות המוח השונות מנהלות שיחות פנימיות עם עצמן. זה מתרחש ביתר שאת דווקא כאשר אנחנו נחים ולא עושים דבר (למראית עין).

שלב הילד בפרמקלצ'ר

שימו לב שגם ילדים חולמים בהקיץ. המורה אומרת להם (בטעות רבה) "תתעורר! אתה רוצה שאביא לך גם כרית??" מעירה אותו למחזירה אותו "לתלם". אבל היא קטעה את התהליך החשמלי שבו יצר הילד חיבורים, והיה יכול להגיע לתובנות עמוקות. כשמתרחשים החיבורים גם עולים רעיונות נהדרים לאיך אפשר לעצב חלל – כך שהחלל ישרת אותנו, ינעים את זמננו, ואנו מצידנו נחיה חיים מוסריים, חסכוניים, ובריאים לנו ולסביבה.

היכולת הילדית הזו מהותית לתכנון פרמקלצ'ר, כיון שהיא מאפשרת לנו להתארח בנימוס בבית הלקוח. בדגש על מה השטח צריך ולא מה אני רוצה לעשות כאן.

אני מזמין אתכם להתבוננות ללא שיפוטיות כצעד ראשון בסקר שאתם עורכים. .

 

תהליך ההתבוננות כולל (אין משמעות לסדר):

  1. מראיינים את הלקוח באמצעות סל השאלות ומחליטים על קונספט מרכזי. יוצרים עץ יעדים הכולל הגשמה, מטרה, יעדים ודרכי פעולה, כמפת חשיבה, ציור וסקיצות להמחשה (פחות מלל). הציר המארגן שלכם יהיה  האתיקות של הפרמקלצ'ר.

מפת ארגון חשיבה תעזור לנו לארגן את עץ היעדים

 

 

2. תכנון תוואי השטח כולל תכסית, תבליט, נקודה גבוהה ונקודה נמוכה, ציון שטח התכנון ושבילי גישה בקנה מידה של 1:50 או 1:100.

3. מציירים מפת מיקרו אקלימים של השטח, כולל פעילות אנרגיות הבר בסביבה. יש להראות את אנרגיות הבר בצורה מאוירת ולהדגיש את מפגשי הקצוות בצבעים שונים.

4. יש לבחון את המעגלים בשטח ולציין את שלושת סוגי האנרגיה (דרך, ליד, בחוץ) בסביבות האתר. בדיקת מיקום יחסי במרכיבים קיימים.

מפתח ארגון חשיבה של נירה (קורס מתכנני פרמקלצ'ר מחזור 21). זכרו לסמן במפה את חץ הצפון.

מפת מיקרו אקלימים מאוירת של עודד גינזבור

 

 

סימון מפגשי קצוות

אפשר לבנות גם דגם

מעגלים בשטח

 

 

תפוקות ותשומות בשטח

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *