קצת על טביעת רגל אקולוגית

טביעת רגל אקולוגית כמדד לאפשרות לקיום בר קיימא

קצת על טביעת רגל אקולוגית

טביעת רגל אקולוגית היא מושג מוכר למדי אך משמעותו וחשיבותו הרת הגורל עדיין לא מובנים מספיק.
באופן כללי מדובר בהמרת המשאבים שצורך אדם מן הטבע למידה של שטח שדרוש כביכול כדי לכלכל כמות כזו של משאבים.
כאשר משווים גודל שטח זה לחלק משטח פני כדור הארץ אותו ניתן ליחס לכל אדם (שטח כדור הארץ / אוכלוסיית בני האדם) מקבלים מושג על הפערים בין מה שאנו צורכים בפועל למה שאנו יכולים לצרוך באופן בר קיימא (לאורך זמן ומבלי לכלות את המשאבים כך שלא יעמדו עוד לרשותנו בעתיד).

מקור המונח
בתחילת שנות התשעים עסקו שני חוקרי אקולוגיה (הדוקטור וויליאם ריס ותלמידו דאז מתיאס ואקרנגל מן האוניברסיטה של בריטיש קולומביה בקנדה) בשאלה כיצד ניתן לכמת את ההשפעה שיש לאדם על הסביבה. מכיוון שהשפעה זו מורכבת משלל משתנים קשה היה לתאר אותה באופן שיהפוך בעל משמעות גם למי שאינו עוסק בתחום שימור הסביבה.

החשיבות שבמציאת דרך פשוטה להציג בפני בני האדם נתונים אודות השפעתם על כדור הארץ אותו כולנו חולקים היא ברורה. רק כך תיתכן הפניית תשומת הלב ודעת הקהל אל הצורך בשינוי שימנע את הבעיות הקשות הצפויות לנו אם נבחר להמשיך בסגנון החיים שמכתיבה תרבות הצריכה הבזבזנית.

היו אלה וויליאם ומתיאס אשר פיתחו את הרעיון לתרגם את מה שצורך אדם בימי חייו לשטח אותו צריך להקצות כדי לקיים את אותו אדם עלפי סגנון החיים אותו הוא מנהל. בתחילה קראו החוקרים לטכניקה זו בשם "יכולת הנשיאה הקצובה" מאוחר יותר דבק בה השם "טביעת רגל אקולוגית".

18 דונם לאדם
אם מחלקים את שטח פני כדור הארץ למספר בני האדם אותו הוא מקיים מגיעים לתוצאה לפיה לרשות כל אדם עומדים 18 דונמים. כאשר מחשבים את "טביעת הרגל האקולוגית" של תושבי מדינות "מפותחות" מוצאים כי כדי לתחזק את אורח החיים המודרני המקובל במדינות אלה נדרש שטח גדול פי כמה לכלכל אדם בודד למשך ימי חייו. אמנם החישוב הוא גס ונתון לפרשנויות אולם בהתחשב במובהקות התוצאות לא יכול עוד איש להתכחש כי בינתיים גזע האדם צועד במרץ קדימה בדרך ללא מוצא.
דרך אחרת להסתכל על הנתונים היא שאת כמות המשאבים המתחדשים אותם אוכלוסיית העולם צורכת בשנה לוקח לכדור הארץ הרבה יותר משנה אחת כדי להשלים.

חישוב טביעת רגל אקולוגית
במשך השנים מאז הוטבע המונח "טביעת רגל אקולוגית" לראשונה נוסחו שאלונים רבים ופותחו תוכנות חישוב שונות המאפשרות הזנת נתונים לגבי אורח החיים (כגון היקף השימוש ברכב ממונע, הרגלי אכילה, רכישת בגדים, צריכת מוצרים מתכלים וכו'). ניתן ניקוד גבוה יותר ככל שהתשובה לשאלה היא מן הסוג המעמיס יותר על משאביו הטבעיים של כדור הארץ (מים, ייעור, בעלי חיים, אוויר נקי וכו'). ככל שסיכום הניקוד מכלל השאלות גבוה יותר מיוחסת טביעת רגל אקולוגית גדולה יותר.

ישנם אינספור צעדים בהם יכול כל אחד מאיתנו לנקוט כדי להפוך את טביעת הרגל האקולוגית שלנו לשפויה. למעשה תרבות הפרמקלצ'ר עוסקת בדיוק בעניין זה, קיום בר קיימא המתאפשר הודות לצריכה נבונה של משאבים כך שלא ילכו ויתדלדלו לאורך זמן.